פסק-דין בתיק ת"א 2381-08

מונחות לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן הסכם מכר מיום 2.12.01, שבמסגרתו רכשה הנתבעת 1 מהתובעים את זכויותיהם בחנות הנמצאת בקומת קרקע ברחוב מהרש"ל 1 בני ברק, הידועה כחלקה 372/7 בגוש 6122 (להלן: " החנות").

בתביעה העיקרית נטען, כי הנתבעים הפרו את הסכם המכר משלא שילמו את מלוא התמורה בגין החנות וכן את המע"מ בגין העסקה. הסעד המבוקש הוא סעד הצהרתי, לפיו הסכם המכר בטל עקב הפרתו בידי הנתבעים וכן סעד כספי, בדמות הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם.  

בתביעה שכנגד נטען, כי על אף תשלום מלוא התמורה, הפרו התובעים את התחייבותם לרשום את הזכויות בחנות על שמה של הנתבעת 1. הסעד המבוקש הינו סעד הצהרתי, לפיו הנתבעת 1 זכאית להירשם כבעלת הזכויות בחנות בלשכת רישום המקרקעין וכן סעד כספי בדמות הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם וכן פיצוי בגין הנזק שנגרם לנתבעת 1 בגין אי השלמת רישום הזכויות בחנות על שמה, כך לטענתה.  

1. רקע הדברים

ביום 2.12.01 נחתם הסכם מכר בין בני הזוג יוספוב, הם התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: " התובעים"), לבין הגב' יעל פישבך, היא הנתבעת 1 והתובעת שכנגד (להלן: " הנתבעת"), שבמסגרתו רכשה הנתבעת מהתובעים את זכויותיהם בחנות.

הנתבע 2, צבי פישבך (להלן: " הנתבע"), הינו בנה של הנתבעת, ומי שסייע לה ברכישת החנות ואשר לטענת התובעים הוא העומד מאחורי הסכם המכר. הנתבעת 3, רחל פישבך, הינה גרושתו של הנתבע, אשר במסגרת הליכי הגירושין תבעה מחצית מהזכויות בנכסי הנתבע.

בסעיף 3 להסכם המכר מיום 2.12.01 נקבע, כי התמורה בגין החנות, בסך 70,000$ (ארה"ב), תשולם כדלקמן: הסך של 40,000$ ישולם במעמד חתימת ההסכם, כאשר חתימת המוכרים על ההסכם מהווה גם קבלה. יתרת התמורה, בסך 30,000$, תשולם עד ליום 31.12.01, בעת מסירת החזקה בחנות לידי הקונה.

בסעיף 4 להסכם נקבע, כי במועד חתימת ההסכם יחתמו המוכרים על ייפוי כוח בלתי חוזר שייפה את כוחו של עו"ד שמואל שוורץ להעביר את כל זכויות המוכרים בחנות על שם הקונים, לאחר תשלום כל תמורת החנות על ידי הקונים. 

עוד נקבע בסעיף 5 להסכם, כי כל המסים וההוצאות על החנות, כגון הוצאות חשמל, ועד בית, מים וגז ישולמו על ידי המוכרים עד יום מסירת החזקה בחנות לקונים וכי ממועד המסירה ישולמו כל ההוצאות הנזכרות על ידי הקונים. בסעיף 6 להסכם נקבע, כי מס שבח, אם יחול על העסקה, ישולם על ידי המוכרים ובסעיף 7 להסכם נקבע, כי מס רכישה, אם יחול על העסקה, ישולם על ידי הקונים.

בסעיף 9 להסכם נקבע, כי צד אשר יפר ולא יקיים את התנאים העיקריים בהסכם ישלם לצד השני פיצוי מוסכם בסך 7,000$.

בסעיף 10 להסכם נקבעו הוראות הסעיפים אשר ייחשבו "תנאים יסודיים ועיקריים" בהסכם ואשר הפרתם תהווה הפרה יסודית, שפיצויים מוסכמים בצדה ובכללם תשלום התמורה במועדים הנקובים בהסכם והעברת הזכויות בחנות על שם הקונים.

אין חולק, כי התשלום הראשון, בסך 40,000$, אכן שולם במעמד חתימת ההסכם וכי ביום 6.1.02 נרשמה הערת אזהרה לטובת הנתבעת על זכויות התובעים בחנות. אין גם חולק, כי מתוך יתרת התמורה, בסך 30,000$, שילמו הנתבעים סך של 24,784$ בשיק בנקאי וכי החזקה בחנות נמסרה לנתבעים בסמוך לאחר מכן.  

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לתשלום מותר התמורה, בסך 5,216$, וכן ביחס לגורם שאמור היה לשאת בתשלום המע"מ בגין העסקה.

2. גרסאות הצדדים וטענותיהם

התובעיםטוענים, כי הנתבע הוא העומד מאחורי הסכם המכר וכי ההסכם נערך עם הנתבעת לבקשתו של הנתבע, משום חששו מאשתו דאז וגרושתו כיום, היא הנתבעת 3, וכן לאור הסתבכויות כלכליות שאליהן נקלע.

התובעיםטוענים עוד, כי סוכם בין הצדדים כי המיסים בגין העסקה, לרבות מע"מ, יוטלו על הנתבעים, וזאת בנוסף לתמורה שנקבעה בהסכם. אולם, הנתבעים מעולם לא שילמו את המע"מ בגין העסקה, המסתכם בסך של 49,392 ש"ח.

התובעיםמוסיפים וטוענים, כי מתוך התשלום השני, בסך 30,000$, שילמו הנתבעים רק את הסך של 24,784$.

עוד טוענים התובעים, כי לאור הפרת ההסכם לא הועבר הנכס עד היום על שמה של הנתבעת.

התובעים טוענים עוד, כי לאור הפרת ההסכם בידי הנתבעים יש להורות על ביטולו ועל השבת הכספים ששילמו הנתבעים לתובעים בניכוי הכספים אשר התקבלו בידי הנתבעים כתוצאה מהשכרת החנות לצדדים שלישיים ובניכוי הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם.